באחד היישובים ראיתי רכב מותנע עומד בשיפוע חד וחוסם נתיב. ברכב הייתה תינוקת בוכה. האם הייתה בגן הסמוך עם בנה ודיברה עם הגננת. נכנסתי לגן וביקשתי מהאם לגשת בדחיפות לרכב, ולהפתעתי חיכיתי מחוץ לגן כשלוש דקות עד שהאם חזרה לרכב ולא הבינה "על מה ההתרגשות".
לפתרון הבעיות נאמץ שלוש מילים שינחו אותנו, והן אחריות, ערנות וזהירות.
בנהיגה בכבישים מפותלים מאוד יש להתאים את מהירות הנסיעה לתנאי הדרך. ביום אפשר לצפור לפני עיקול חד, בלילה יש להבהב לפני העיקול.
חלק מהיישובים דומים לרחוב משולב בעיר. יש להתאים את מהירות הנסיעה ביישוב למגבלות הראייה והשליטה, להכיר את מגבלות היישוב מבחינת הבטיחות, ובאספות חברים לקבוע יחד את כללי הנהיגה וההתנהגות ביישוב ולדון בתפקוד משתמשי הדרך, בעיקר הולכי רגל וילדים בשעות הפנאי. יש לקבוע כללי בטיחות חד-משמעיים: אין רכיבה על אופניים ללא קסדה, אין תזוזה של רכב בלי שכולם חגורים (גם בנסיעה קצרה ביישוב), מספר הילדים ברכב יהיה על פי החוק, בלי עיגול פינות. יש לדבר עם הילדים שיקפידו לחגור חגורת בטיחות גם בהסעות לבית הספר ובחזרה. נקבל עלינו את השנה החדשה בהבטחה לשמור על כללי הבטיחות מתוך הרגשה שאנו מקיימים מצוות עשה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
תחל שנה וברכותיה!